ק ו מ פ ו ס ט
כללי
לאורך כל ההיסטוריה של החקלאות בעולם ניסה האדם לטייב את הקרקע על מנת להשיג יבול רב יותר.
עד ראשית המאה ה - 20 השתמש האדם בזבל בעלי חיים למטרה הנ"ל, אך עם סיום מלחמת העולם הראשונה, כאשר נשארו במחסנים עודפי "אמוניה" לייצור פצצות, גילו שניתן להוסיף אמוניה זו לקרקע וע"י כך לקבל יבולים גבוהים יותר בצורה משמעותית.
ב 20 השנים האחרונות יותר ויותר ארצות מבינות שההזנה הכימיקלית גורמת לבעיות קשות בחקלאות (מחלות קרקע הדורשות חומרים חריפים יותר ויותר) עד כדי נטישת קרקעות כמו במצרים (המלחת הקרקע מדישון עודף) וישראל (מחלות קרקע עקב ניצול אינטנסיבי ושימוש בחומרי חיטוי חריפים).
במקביל לתהליך הזנת הקרקע בכימיקלים שונים התפתחה תורה אחרת אשר המוטו שלה היה - להשתמש במוצרים הקיימים בטבע להזנה בחקלאות. בראש ההזנה עומד הקומפוסט.
את הקומפוסט אנו מכינים מזבל בעלי חיים, שאריות צמחים מגידולים שונים, שבבי עצים מענפים לאחר גיזום, פסולת מעיבוד בבתי אריזה,פסולת בתי חרושת, שאריות מבתי חרושת לעיבוד בשר.
למעשה הקומפוסט נותן תשובה למספר בעיות בעת ובעונה אחת: מיחזור של פסולת מבעלי חיים ובני אדם, פתרון לבעיות חקלאיות, מניעת זיהום מי תהום ונטישת קרקעות.
קומפוסט מוכן הוא למעשה אדמת יער אשר מוכנה תוך מספר חודשים באותו תהליך,( אך מזורז) הנמשך שנים רבות בטבע.
מיחזור: ניתן להכין קומפוסט מכל חומר אורגני בעיבוד תעשייתי וחקלאי. ע"י כך אנו מונעים שריפת החומר האורגני וזיהום האוויר שאנו נושמים.
פתרון לבעיות חקלאיות: הקומפוסט משמש להזנה, שיפור מבנה הקרקע, ולחימה במחלות קרקע ומזיקים שונים.
ברגע שאנו נותנים קומפוסט לקרקע אנו מוסיפים חומר אורגני המשמש מצע לגידול מיקרואורגניזמים אשר מפרקים את חומרי ההזנה לצורה זמינה לצמח, "נלחמים" נגד המיקרו אורגניזמים גורמי המחלות, ואוספים חנקן מהאוויר לקרקע.
כמו כן אנו משפרים את המבנה המכני של הקרקע, דבר אשר גורם ליחס אידאלי בין אוויר לתמיסת הקרקע לטובת השורשים של הגידול.
מניעת זיהום מי תהום: בשימוש הנרחב שאנו עושים בהזנה הכימית נשטף חלק נכבד מהמינרלים למי התהום. לעומת זאת הקומפוסט משחרר את המינרלים בצורה איטית ומבוקרת וע"י כך יש ניצול מירבי של החומרים המזנים ואין כלל שטיפה לתוך מי התהום.
לחימה במחלות קרקע ומזיקים שונים: תוך כדי תהליך הכנת הקומפוסט, נוצרת בתוכו אוכלוסיית מיקרו אורגניזמים אשר ברובה אנטגוניסטית לפתוגנים בקרקע. כמוכן בצורה המאוזנת שבה ניזון הגידול החקלאי מהקומפוסט הוא יוצר גידול מאוזן ובריא יותר, אשר עמיד באופן טבעי נגד מחלות ומזיקים
במילים אחרות - עץ בריא עמיד יותר נגד מחלות ומזיקים מעץ חלש או עץ אשר דחפו את גידולו בצורה מלאכותית ולא מבוקרת.
לאור כל היתרונות שתוארו למעלה, אין להתפלא שבארצות רבות הולך ותופס הקומפוסט תאוצה, למשל בישראל לפני 20 שנה ייצור הקומפוסט עמד על כ 50,000 קוב וכיום מייצרים כ 600,000 קוב.
למעשה רוב החקלאים בישראל משתמשים בקומפוסט ובדדים עדיין נותנים זבל לא מעובד לשדה.
חיים קציר
ממייסדי החקלאות האורגנית בארץ וממקימי הארגון לחקלאות אורגנית ביו דינמית בישראל מזה 30 שנה. מדריך ויועץ אשר מתמחה בהסבה, הקמה, ליווי ושיווק פרוייקטים בחקלאות האורגנית בארץ ובעולם. http://www.2all.co.il/web/Sites5/organikatzir/
